הן דיור מוגן והן בית אבות הם מקומות שבהן חיים קשישים שמעדיפים מסיבה כזו או אחרת לחיות במסגרת המיועדת לגיל השלישי ולא לגור לבדם.
יחד עם זאת, לצד הדמיון המהותי ישנם גם לא מעט הבדלים וכדאי להיות מודעים אליהם.
הסוגים השונים של בתי האבות
קודם כל חשוב לציין ש"בית אבות" הוא בעצם שם כולל למספר סוגי מוסדות: ישנו בית אבות לתשושי נפש שבו חיים קשישים שסובלים מדמנציה, ישנו בית אבות סיעודי המיועד למי שכבר אינו יכול לבצע בכוחות עצמו את הפעילויות השגרתיות היומיומיות כמו רחצה וכו', וישנו בית אבות לקשישים עצמאיים, שהוא גם המסגרת הדומה ביותר לדיור המוגן ושבו חיים קשישים שמסוגלים להתנהל באופן עצמאי, אבל בכל זאת מעדיפים את המסגרת המגוננת, התומכת ובעיקר המספקת חיי חברה עשירים.
איך מתקבלים אל דיור מוגן ואיך אל בית אבות?
ההבדל העיקרי בין בית אבות לקשישים עצמאיים לבית דיור מוגן הוא צורת ההסדר בין הקשיש לבין המסגרת שבה הוא חי.
בבית אבות משלמים סכום חודשי קבוע, ובתמורה מקבלים את כל השירותים המוענקים בו, אבל החדר או יחידת הדיור שבה חי הקשיש אינם שלו.
בדיור המוגן, לעומת זאת, האדם קונה יחידת דיור שהופכת למעשה להיות רכושו. בנוסף יש לשלם סכום חודשי עבור הוצאות שוטפות כגון מים, חשמל ושירותים רפואיים מסוימים אם נדרשים. אופציה אחרת היא תשלום פיקדון שמוחזר לאחר שהקשיש מפנה את יחידת הדיור בניכוי סכום מסוים בהתאם לפרק הזמן בו שהה במסגרת.
מדוע כדאי לעבור לדיור המוגן?
במסגרת דיור מוגן הדגש כאמור הוא לא על שירותים רפואיים – על אף שבמקום ישנם אנשי מקצוע מתחום הרפואה שמספקים מענה מהיר בכל מקרה שנדרש מענה שכזה – וגם לא על סיוע בביצוע פעולות בסיסיות כמו רחצה, אכילה, התלבשות וכו'. בהתאם הסיבה העיקרית למעבר אל הדיור המוגן היא רגשית: במסגרת זו הקשישים אינם לבד. יש צוות שלם שתמיד נמצא שם בשבילם, ולא פחות חשוב, הם נהנים מחיי חברה עשירים ומגוונים כמו גם מפעילויות שונות (חוגים, הרצאות, לפעמים גם טיולים ועוד).