מכנים את המיגרנה הפרעה "בלתי נראית", הסובלת לרוב מתת-אבחון ומתת-טיפול אך לא ניתן לטעות בקיומה. המיגרנה כופה על הסובלים ממנה לצמצם את פעילותם, לשכב במיטה ולעתים קרובות אף להעדר מן העבודה מספר רב של ימים במשך השנה.
מה הפלא אפוא שאנשים הסובלים ממיגרנה מרגישים מבודדים ושלא מבינים אותם?
הכרת המיגרנה עשויה להקל על תחושת הבידוד שחולים כה רבים חולקים.
סבל הוא רק אחד המכאובים שקרבנות המיגרנה סובלים ממנו. אנשים מסוימים עם מיגרנות עשויים לחוות קשיים בעבודה או להיחשב שלא בצדק לאנשים הסובלים מבעיות רגשיות.
להכיר במחלה הוא הדבר הראשון שחברים, בני משפחה, מעסיקים ועמיתים צריכים לעשות כדי לעזור. דברים נוספים הם:
להבין שלא תמיד החולה יוכל לתפקד בהתאם לציפיות. להתחשב בו כמו שמתחשבים בכל אדם הסובל מנכות.
להעניק יחס אמפטי. הנמך אורות, סגור תריסים או כבה את הטלוויזיה כדי שהחדר יהיה נוח יותר לחולה.
הוצא את בני המשפחה מן הבית או קח עליך מטלות שהחולה אינו מסוגל לבצע. הכן שקית קרח. ומעל לכל, אל תפטור את ההתקף (או את הסימנים המתריעים שלו) כאילו מדובר בבעיה רגשית.
הבן שהתקפים עלולים להופיע ללא הודעה מוקדמת ושהתוכניות צריכות להיות גמישות.
עודד כל אדם שידוע לך שהוא סובל ממיגרנות לפנות לעזרת רופא.
זכור: הבנה, אמפטיה וכושר הסתגלות הם המפתחות לדו-קיום עם החולי הקשה הזה.
הבנה מצדם של בני משפחה, חברים ועמיתים עשויה להקל על הסבל.
אם נכונה העובדה שרק האדם הסובל מן המיגרנה מבין את משמעות החיים איתה - נכון גם שאיש אינו יכול לעשות את מה שיכול החולה לעשות כדי לעזור לעצמו.
למרות שהמיגרנות משתקות ומחלישות, יש לך, החולה, יכולת לשלוט במחלה - אם לא לבטל לחלוטין את ההתקפים כי אז לפחות לנהל את הנסיבות שמובילות אליהם, ולקצר את משכם
אתה חומת המגן הטובה ביותר של עצמך במאבק נגד המיגרנה, וניסיונך עם המחלה מעניק לך את הכלים שיאפשרו לך לקבל את הטיפול לו אתה זקוק.
המיגרנה, שבעבר נחשבה לבעיה נפשית או רגשית, נחשבת היום למחלקה נוירולוגית - המשפיעה כמעט על כל היבט של חיי האדם. הגורם המדויק אינו ידוע, אולם המיגרנה מופיעה לרוב בתגובה לגירויים (כגון סוגי מזון מסוימים, הורמונים או גורמים סביבתיים) הגורמים לכלי הדם במוח להגיב באופן מוגזם. התוצאה: מיגרנה.
מהי חוויית המיגרנה? סבל גופני הוא חלק מכל כאב ראש, אך עבור הסובלים ממיגרנה, סבל זה הוא חריף במיוחד ומלווה בתסמינים בלתי נעימים נוספים.
הסובל ממיגרנה עשוי לחוות גם בחילות, הקאות או רגישות יתרה לאור או לצלילים. תסמינים אלה עשויים להימשך 4 עד 72 שעות - ואף יותר. לעתים קרובות, אדם הסובל ממיגרנה אינו מסוגל לנהל פעילות יומיומית במהלך התקף. 15 עד 20% מן החולים חווים סימנים "מתריעים" לפני תחילתו של התקף מיגרנה. סימנים מתריעים אלה המכונים אאורה עשויים לכלול כתמים עוורים, אבדן ראיה בעין אחת, הבהובים, קווים בזיגזג ו/או עיוות צורות ומידות.