תכנון ערים 2,633 צפיות
באופן מעשי תכנון עירוני הוא עיסוק בפיתוחים הממשיים פיזיים,
החברתיים-סוציולוגיים והכלכליים של התיישבויות גדולות ברמה של ערים, מגה-ערים או שכונות ספציפיות בתוכן.
בעוד שהמקצועות האדריכליים האחרים, וכל ארכיטקט וארכיטקט כפי הכשרתו והתמחותו,
עוסקים במיקרו עיצוב- בבניינים, בנופים ובחללים מוגדרים ובאדריכלות פנים,
האדריכלות העירונית עוסקת במאקרו הכללי הגדול ביותר עד היום.
האדריכלות העירונית עוסקת בתכנונים בקנה מידה אזוריים ועירונים הכוללים בתוכם פרמטרים רבים מדיסיפלינות שונות (לא בהכרח מתחום האדריכלות )
ושילובם יחד עד לכדי תכנון קפדני וחופשי של ערים המספקות חיים נוחים ותכנון נוח לתושביהן. ברמה היותר קטנה של תכנון עירני,
יעסוק הארכיטקט המופקד על כך בתכנונם של שכונות נגורים ואזורי תעשייה ומזחר שונים.
כמו כן ארכיקט העוסק בתכנון עירוני יעסוק בהגדרה ובתכנון של אזורים שונים הכל על פי ההגדרה הנצרכת והפונקציונליות הספציפית של המקום.
התכנון העירוני הינו עיסוק ודיספלינה שנסקה רבות בשנים האחרונות תוך הכנסה של משתנים חדשים לחלוטין (תחבורה ציבורית, כלי רכב פרטיים, אזורי תעשייה,ריאות ירוקות ועוד ) למשוואה ששמה עיר
היפודמוס נחשב לאבי האמנות של התכנון העירוני,
אך מחקרים אחרונים מראים כי כנראה הראשונים לעסוק בתכנון בקנה מידה עירוני היו דווקא ההודים בתכנון הבנייה של עיר בעמק האינדס אשר בהודו.
אמנם היפודמוס תכנן את העיר מילטוס שנחשבה עד לא מכבר לעי המתוכננת על פי ערך מסוים של דיסיפלינת תכנון ערים לעיר הראשונה שתוכננה במלואה,
אך כיום המחקר מראה כי כבר באלף השלישי לפני הספירה כבר תוכננו בעמק האינדוס ערים שיכולים להיחשב כפיתוח וכהמצאה הראשונה , אמנם ברמה בסיסיתף של תכנון ערים.
עיר זו נבנתה כנראה משילוב של מספר ישובים קדומים יותר, וזאת לאור הגידול הרב בתושבים באותו אזור והיסחפותם למקצועות שלא בהכרח קשורים לחקלאות באופן ישיר.
צורך זה הביא לתכנון של עיר בקנה מידה גדול יוצר אשר תספק לתושביה את המרכים הבסיסיים ואת הסדר הדרוש על מנת להחיל כמות גדולה יותר של אנשים באזור תפוף יותר מהמקובל עד אז. למעשה הייתה זו במידת מה העיר המתוכננת הראשונה.
שינוי באזור זה לאחר כיבושי אלכסנדר מוקדון וחדירה של התרבות ההלנית למקומות אלו.
יחד עם הכניסה של התרבות ההלנית הוכנסו גם מקצועות שונים ובכלל זו מקצוע האדריכלות והתכנון העירוני על פי עקרו התכנון ההיפודאמי.
התכנון על פי העקרון ההיפודאמי קובע כי יש לרשת את העיר ברחובות כעין צורת שתי וערב – לאורך ולרוחב שבמבט על יוצרות צורות קבועות של משבצות ששמן המקצועי הוא אינסולות.
התכנון על פי עקרון זה משקף את החשביה הרציונלית המאפיינת במידת מה, ביחס לאותה תקופה, את התרבות ההלנית. המהפכה של התכנון ההיפודאמי היתה כל כך חזקה,
שגם כאלפיים שנים לאחר מכן (לדוגמא ערים רבות בארצות הברית של אמריקה) תוכננו, אם כי לא במדויק, על פי החשיבה והקו המנחה הבסיסי של העיר ההיפודאמית.
הרומאים היו אלה שבאופן שיטתי בנו את עריהם על פי תוכנית נוקשה וסדורה של פיתוח שתי הפונקציות – אזרחות וצבאיות לרמה המיטבית שיכלו להגיע אליה.
ניתן לראות שאריות של תכנון זה גם בערים עתיקות מסוימות בישראל. (למשל רחוב הקארדו הירושלמי בירושלים העתיקה).
החברתיים-סוציולוגיים והכלכליים של התיישבויות גדולות ברמה של ערים, מגה-ערים או שכונות ספציפיות בתוכן.
בעוד שהמקצועות האדריכליים האחרים, וכל ארכיטקט וארכיטקט כפי הכשרתו והתמחותו,
עוסקים במיקרו עיצוב- בבניינים, בנופים ובחללים מוגדרים ובאדריכלות פנים,
האדריכלות העירונית עוסקת במאקרו הכללי הגדול ביותר עד היום.
האדריכלות העירונית עוסקת בתכנונים בקנה מידה אזוריים ועירונים הכוללים בתוכם פרמטרים רבים מדיסיפלינות שונות (לא בהכרח מתחום האדריכלות )
ושילובם יחד עד לכדי תכנון קפדני וחופשי של ערים המספקות חיים נוחים ותכנון נוח לתושביהן. ברמה היותר קטנה של תכנון עירני,
יעסוק הארכיטקט המופקד על כך בתכנונם של שכונות נגורים ואזורי תעשייה ומזחר שונים.
כמו כן ארכיקט העוסק בתכנון עירוני יעסוק בהגדרה ובתכנון של אזורים שונים הכל על פי ההגדרה הנצרכת והפונקציונליות הספציפית של המקום.
התכנון העירוני הינו עיסוק ודיספלינה שנסקה רבות בשנים האחרונות תוך הכנסה של משתנים חדשים לחלוטין (תחבורה ציבורית, כלי רכב פרטיים, אזורי תעשייה,ריאות ירוקות ועוד ) למשוואה ששמה עיר
כרוניקה של תכנון עירוני
היפודמוס נחשב לאבי האמנות של התכנון העירוני,
אך מחקרים אחרונים מראים כי כנראה הראשונים לעסוק בתכנון בקנה מידה עירוני היו דווקא ההודים בתכנון הבנייה של עיר בעמק האינדס אשר בהודו.
אמנם היפודמוס תכנן את העיר מילטוס שנחשבה עד לא מכבר לעי המתוכננת על פי ערך מסוים של דיסיפלינת תכנון ערים לעיר הראשונה שתוכננה במלואה,
אך כיום המחקר מראה כי כבר באלף השלישי לפני הספירה כבר תוכננו בעמק האינדוס ערים שיכולים להיחשב כפיתוח וכהמצאה הראשונה , אמנם ברמה בסיסיתף של תכנון ערים.
עיר זו נבנתה כנראה משילוב של מספר ישובים קדומים יותר, וזאת לאור הגידול הרב בתושבים באותו אזור והיסחפותם למקצועות שלא בהכרח קשורים לחקלאות באופן ישיר.
צורך זה הביא לתכנון של עיר בקנה מידה גדול יוצר אשר תספק לתושביה את המרכים הבסיסיים ואת הסדר הדרוש על מנת להחיל כמות גדולה יותר של אנשים באזור תפוף יותר מהמקובל עד אז. למעשה הייתה זו במידת מה העיר המתוכננת הראשונה.
שינוי באזור זה לאחר כיבושי אלכסנדר מוקדון וחדירה של התרבות ההלנית למקומות אלו.
יחד עם הכניסה של התרבות ההלנית הוכנסו גם מקצועות שונים ובכלל זו מקצוע האדריכלות והתכנון העירוני על פי עקרו התכנון ההיפודאמי.
התכנון על פי העקרון ההיפודאמי קובע כי יש לרשת את העיר ברחובות כעין צורת שתי וערב – לאורך ולרוחב שבמבט על יוצרות צורות קבועות של משבצות ששמן המקצועי הוא אינסולות.
התכנון על פי עקרון זה משקף את החשביה הרציונלית המאפיינת במידת מה, ביחס לאותה תקופה, את התרבות ההלנית. המהפכה של התכנון ההיפודאמי היתה כל כך חזקה,
שגם כאלפיים שנים לאחר מכן (לדוגמא ערים רבות בארצות הברית של אמריקה) תוכננו, אם כי לא במדויק, על פי החשיבה והקו המנחה הבסיסי של העיר ההיפודאמית.
הרומאים היו אלה שבאופן שיטתי בנו את עריהם על פי תוכנית נוקשה וסדורה של פיתוח שתי הפונקציות – אזרחות וצבאיות לרמה המיטבית שיכלו להגיע אליה.
ניתן לראות שאריות של תכנון זה גם בערים עתיקות מסוימות בישראל. (למשל רחוב הקארדו הירושלמי בירושלים העתיקה).
תגובות(0)
קטגוריות מאמרים