פורניר ועצים נוספים 8,755 צפיות
באירופה יש יערות שמגדלים אותם במיוחד לתעשיית העץ, כל פעם שכורתים גם מגדלים חדשים. כשמדובר בתקנים של עץ מדובר באיכות העץ, העיבוד שלו, מגבלות ויתרונות.
כשכורתים עץ, החלקים שנכרתו עדיין נחשבים "חיים". עץ באופן כללי מגיב מאוד חזק לשינוי מזג אוויר. עץ שמיועד לתעשיית הריהוט עובר תהליך של ייבוש על ידי תנורים, הוא צריך להיות עם רמת לחות של 8-10 אחוז. בשלב החימום והייבוש העץ מעט מתכופף.
ניתן לקטלג את סוגי העצים לעצים רכים שהם עצי מחט שפחות נפוצים לשימוש. בנוסף יש עצים קשים שאיתם משתמשים בתעשיית הריהוט. מה שמבדיל בין עץ לעץ זה הגוון והמרקם. ניתן לגוון עצים בכדי להגיע לתוצאות רצויות- כמו לדוגמא עץ דובדבן שעם מגוון מתאים יהיה בצבע מהגוני.
יש עצים יותר אקזוטים, כמו עץ זית, במבוק, והם נחשבים מיוחדים יותר.
גזע העץ מנוסר באחת מ-2 שיטות: חיתוך לרבעים או בחיתוך ישר ומסורתי. בחיתוך ישר הסכין חותכת את הגזע ישר והטקסטורה תיהיה בצורת "פרח" (כמו פרקט). חיתוך לרבעים נותן טקסטורה של פסים (שטרייך, בגרמנית). במופע של הפסים- מופיע בעיקר בעץ אלון, הוא לא מופיע בכל העצים (כמו לדוגמא אגוז). כתוצאה מכך עולם תעשיית העץ המציאו סוג נוסף של חיתוך: "חיתוך משוחזר"- לוקחים חלקים שונים של עץ, חותכים אותם, שמים אותם ביחד כאילו הם גזע אחד משוחזר וחותכים מחדש כדי לקבל את הדוגמא של חיתוך לרבעים.
פעמים רבות גם עץ מלא בנוי מכמה שכבות של לוחות עץ (לאו דווקא כל השכבות יהיו מאותו סוג עץ) בכדי לרכך את תזוזותיו ובכך הוא יהיה יותר גמיש ויאפשר את התזוזה מבלי להיהרס.
דלתות לדוגמא עשויות מעץ סנדוויץ' שמצופה בפורניר.
כאשר נותנים תוכנית לנגר או לבעל מקצוע אחר, יש צורך להסביר בפירוט מה אנחנו רוצים, מאיזה חומרים, מה גושני, מה פורניר, הדבקות, האם פורניר פרח או שטרייף (אופקי או אנכי), איזה עץ, עץ משוחזר וכדומה..
צורת הפרח היא הצורה הנפוצה יותר, ולכן בפורניר לדוגמא ניתן לקבל צורות שונות של מופע של עץ, ניתן לקבל דוגמא המשכית (קשה להגיע למצב הזה, דורש מיומנות וידע רב), בנוסף, בעבודה מקצועית מאוד, לא יראו את פסי הדבק המדביקים בין פס פורניר אחד לשני. התיאום וההדבקה מעידים על איכות העבודה.
דרך נוספת לגימור עץ זה לכות צבעוניות. לדוגמא עץ אלון בצבע טבעי, עץ אלון מגוון בלקה כהה יותר, ועץ אלון שמגוון בלקה כהה לגמרי (כמו וונגה). רוב הרהיטים שמוצגים כעץ וונגה אינם עשויים באמת מוונגה מכיוון שזהו עץ יקר ופחות נפוץ, הרהיטים יהיו מעץ אלון ויהיו צבועים במגוון כהה.
צביעה נוספת היא צביעת לזור , מאפשר לראות את העץ הטבעי למטה אך הלזור נותן צבע צבעוני (לבן, ירוק, תכלת, סגול, אפור...). צבעים בעלי שקיפות מסויימת, שימושי לריהוט ילדים, ריהוט עתיק..
צביעה שונה לגמרי היא צביעה אטומה לגמרי, לרוב הרהיט לא יהיה מעץ מלא אלא ללוחות מתועשים כמו MDF מכיוון שאז לטקסטורה של העץ אין טעם, אז חבל להשקיע את הכסף.
פרט הריהוט מעץ יפורט במילימטרים, כולל טקסטורות ומידות מדוייקות.
בין דק לבין אדמה יש להתקין יריעה בכדי למנוע מעבר של חרקים. סוגי העץ השמישים ביותר לפרקטים הם טיק, אורן.
פרקט דו שכבתי- עשוי 2 שכבות התחתונה היא תשתית עץ לבוד רב שכבתי- סנדוויץ' בעובי 5-9 מ"מ. העליונה היא שכבת עץ קשה בעובי 5 מ"מ.
פרקט תלת שכבתי- התחתונה הן 2 2 שכבות עץ בסיס המונחות בכיוונים מנוגדים בעובי כולל של 10 מ"מ והעליונה היא שכבת עץ קשה.
בזמן האחרון יש שימוש גדול מאוד בפרקט למינציה- אין בו בכלל עץ גושני, מה שזה כולל זה שכבה עליונה שדומה לפורמייקה, תשתית עשויה מMDF. השכבה העליונה היא צילום מזוגג של עץ. האופציה הזאת היא יותר זולה, יותר חזקה, קלה לתחזוק ויש מראה של עץ- בטכנולוגיות של היום קשה מאוד להבדיל במראה. החיסרון הוא בעיקר ב"מעמד", הלמינציה נחשבת לחיקוי. בנוסף, הלמינציה סופגת מים ומתנפחת, לעומת זאת עץ מלא יתייבש עם הזמן.
מדרגות ומאחזי יד יהיו תמיד בנויות מעץ מלא. דלתות מורכבות ממסגרת גושנית, 2 לוחות דיקט ומילוי. המילוי, עובי המסגרת והלוחות קובעים את איכות הדלת.
שלבניה- החלק שמסתיר את החיבור בין המשקוף לקיר, החיבור כולל גם קצף שתפקידו להדביק.
חיפויי קיר ותקרה נעשים בשילוב של סרגלי עץ גושני ומשטחי פורניר. דוגמא טובה לכך היא בתי מלון. תולים את החיפויים בעזרת שכבת ביניים שמפרידה בין הקיר לבין החיפוי, את השכבה הזו מצמידים לקיר ואת החיפוי מצמידים לשכבת ביניים, החיבור יהיה בצורה מנוגדת (למשל שכבת הביניים תיהיה לרוחב והחיפוי לאורך). ישנם גם מחברי פלדה. ניתן לחרוץ בעובי העץ בכדי להלביש את החיפוי על השכבת ביניים.
קאנט- הוא שכבה שמכסה פרופיל של לוח עץ .
כשכורתים עץ, החלקים שנכרתו עדיין נחשבים "חיים". עץ באופן כללי מגיב מאוד חזק לשינוי מזג אוויר. עץ שמיועד לתעשיית הריהוט עובר תהליך של ייבוש על ידי תנורים, הוא צריך להיות עם רמת לחות של 8-10 אחוז. בשלב החימום והייבוש העץ מעט מתכופף.
ניתן לקטלג את סוגי העצים לעצים רכים שהם עצי מחט שפחות נפוצים לשימוש. בנוסף יש עצים קשים שאיתם משתמשים בתעשיית הריהוט. מה שמבדיל בין עץ לעץ זה הגוון והמרקם. ניתן לגוון עצים בכדי להגיע לתוצאות רצויות- כמו לדוגמא עץ דובדבן שעם מגוון מתאים יהיה בצבע מהגוני.
יש עצים יותר אקזוטים, כמו עץ זית, במבוק, והם נחשבים מיוחדים יותר.
גזע העץ מנוסר באחת מ-2 שיטות: חיתוך לרבעים או בחיתוך ישר ומסורתי. בחיתוך ישר הסכין חותכת את הגזע ישר והטקסטורה תיהיה בצורת "פרח" (כמו פרקט). חיתוך לרבעים נותן טקסטורה של פסים (שטרייך, בגרמנית). במופע של הפסים- מופיע בעיקר בעץ אלון, הוא לא מופיע בכל העצים (כמו לדוגמא אגוז). כתוצאה מכך עולם תעשיית העץ המציאו סוג נוסף של חיתוך: "חיתוך משוחזר"- לוקחים חלקים שונים של עץ, חותכים אותם, שמים אותם ביחד כאילו הם גזע אחד משוחזר וחותכים מחדש כדי לקבל את הדוגמא של חיתוך לרבעים.
עץ גושני ופורניר- מה ההבדל?
עץ גושני הוא עץ מלא. כשמסתכלים לכל גובהו הוא חתיכה אחת של עץ. ניתן לפסל בו, לחרוץ בו.. פורניר לעומת זאת זה קילוף עץ לפרוסות דקות 0.2-0.1 מ"מ אשר מודבקות על לוח יסוד. היתרון של הפורניר שהוא לא נחשב כבר כעץ חי כמו העץ המלא, ולכן הוא לא משתנה כמו העץ המלא. בנוסף שימוש בעץ מלא דורש יותר משאבי עץ שלא תמיד זמין, בכל זמן ובכל מחיר. חברות שמתעסקות עם עץ מלא עושות תהליך מאוד ארוך ומדוקדק בכדי להביא את העץ לרמת ייבוש גבוה בכדי למנוע התעוותות של הרהיט- זאת אחת הסיבות למחיר היקר יותר.פעמים רבות גם עץ מלא בנוי מכמה שכבות של לוחות עץ (לאו דווקא כל השכבות יהיו מאותו סוג עץ) בכדי לרכך את תזוזותיו ובכך הוא יהיה יותר גמיש ויאפשר את התזוזה מבלי להיהרס.
דלתות לדוגמא עשויות מעץ סנדוויץ' שמצופה בפורניר.
כאשר נותנים תוכנית לנגר או לבעל מקצוע אחר, יש צורך להסביר בפירוט מה אנחנו רוצים, מאיזה חומרים, מה גושני, מה פורניר, הדבקות, האם פורניר פרח או שטרייף (אופקי או אנכי), איזה עץ, עץ משוחזר וכדומה..
צורת הפרח היא הצורה הנפוצה יותר, ולכן בפורניר לדוגמא ניתן לקבל צורות שונות של מופע של עץ, ניתן לקבל דוגמא המשכית (קשה להגיע למצב הזה, דורש מיומנות וידע רב), בנוסף, בעבודה מקצועית מאוד, לא יראו את פסי הדבק המדביקים בין פס פורניר אחד לשני. התיאום וההדבקה מעידים על איכות העבודה.
גימור
עץ טבעי מצפים בלכה בכדי ליצור מראה טבעי ולא מלוקק. ככל שהלכה יותר מבריקה אחוזיה גדולים (לקה מבריקה היא בעלת אחוזים גבוהים, לקה לא מבריקה מכילה מעט אחוזים), זה קשור גם לכמות השכבות שנותנים.דרך נוספת לגימור עץ זה לכות צבעוניות. לדוגמא עץ אלון בצבע טבעי, עץ אלון מגוון בלקה כהה יותר, ועץ אלון שמגוון בלקה כהה לגמרי (כמו וונגה). רוב הרהיטים שמוצגים כעץ וונגה אינם עשויים באמת מוונגה מכיוון שזהו עץ יקר ופחות נפוץ, הרהיטים יהיו מעץ אלון ויהיו צבועים במגוון כהה.
צביעה נוספת היא צביעת לזור , מאפשר לראות את העץ הטבעי למטה אך הלזור נותן צבע צבעוני (לבן, ירוק, תכלת, סגול, אפור...). צבעים בעלי שקיפות מסויימת, שימושי לריהוט ילדים, ריהוט עתיק..
צביעה שונה לגמרי היא צביעה אטומה לגמרי, לרוב הרהיט לא יהיה מעץ מלא אלא ללוחות מתועשים כמו MDF מכיוון שאז לטקסטורה של העץ אין טעם, אז חבל להשקיע את הכסף.
מחברים ופרט
בעיקר מחברי פלדה, לא נפוץ בארץ, מי שאחראי על נושא זה זה מהנדס קונסטרוקציה.פרט הריהוט מעץ יפורט במילימטרים, כולל טקסטורות ומידות מדוייקות.
פרקטים ודקים
בדרך כלל עשויים מעץ מלא, בעיקר לחוץ ולכן מזג האוויר משפיע מאוד על הפרקטים והדקים.בין דק לבין אדמה יש להתקין יריעה בכדי למנוע מעבר של חרקים. סוגי העץ השמישים ביותר לפרקטים הם טיק, אורן.
פרקט דו שכבתי- עשוי 2 שכבות התחתונה היא תשתית עץ לבוד רב שכבתי- סנדוויץ' בעובי 5-9 מ"מ. העליונה היא שכבת עץ קשה בעובי 5 מ"מ.
פרקט תלת שכבתי- התחתונה הן 2 2 שכבות עץ בסיס המונחות בכיוונים מנוגדים בעובי כולל של 10 מ"מ והעליונה היא שכבת עץ קשה.
בזמן האחרון יש שימוש גדול מאוד בפרקט למינציה- אין בו בכלל עץ גושני, מה שזה כולל זה שכבה עליונה שדומה לפורמייקה, תשתית עשויה מMDF. השכבה העליונה היא צילום מזוגג של עץ. האופציה הזאת היא יותר זולה, יותר חזקה, קלה לתחזוק ויש מראה של עץ- בטכנולוגיות של היום קשה מאוד להבדיל במראה. החיסרון הוא בעיקר ב"מעמד", הלמינציה נחשבת לחיקוי. בנוסף, הלמינציה סופגת מים ומתנפחת, לעומת זאת עץ מלא יתייבש עם הזמן.
מדרגות ומאחזי יד יהיו תמיד בנויות מעץ מלא. דלתות מורכבות ממסגרת גושנית, 2 לוחות דיקט ומילוי. המילוי, עובי המסגרת והלוחות קובעים את איכות הדלת.
שלבניה- החלק שמסתיר את החיבור בין המשקוף לקיר, החיבור כולל גם קצף שתפקידו להדביק.
 |
חיפויי קיר ותקרה נעשים בשילוב של סרגלי עץ גושני ומשטחי פורניר. דוגמא טובה לכך היא בתי מלון. תולים את החיפויים בעזרת שכבת ביניים שמפרידה בין הקיר לבין החיפוי, את השכבה הזו מצמידים לקיר ואת החיפוי מצמידים לשכבת ביניים, החיבור יהיה בצורה מנוגדת (למשל שכבת הביניים תיהיה לרוחב והחיפוי לאורך). ישנם גם מחברי פלדה. ניתן לחרוץ בעובי העץ בכדי להלביש את החיפוי על השכבת ביניים.
לוחות יסוד מסווגים ל-3 סוגים:
- שבבית- שבבי עץ מעובדים עם שרף העוברים כבישה בלחץ ובטמפרטורה גבוה. עמיד בתנאי מזג אוויר (לחות, חום יובש..) לעומת זאת ההתנהגות עם מים היא בעייתית.
- סיבית, MDF- סיבי עץ המעובדים עם שרף העוברים אידוי וכבישה בלחץ וטמפרטורה גבוה. חלק מאוד לעומת הסנדוויץ והשבבית, כבד מאוד, מקבל צבע מצויין וניתן לחטב בו.
- שכבות של קילופי עץ שתי וערב המודבקות בלחץ רב במכבש , האיכות נקבעת על פי סוג העץ ועובי הלוח. לא עמיד בשינוי מזג אוויר, עומד טוב יותר בהצפות של מים.
פורמייקה
לוח בעובי 0.6-1.2 מ"מ העשוי מנייר קרפט מוספגות בשרפים סינטטיים ושכבת נייר דקורטיבית. השכבות עוברות כבישה בחום ולחץ גבוה עד ל"ריתוך" כל השכבות ביחד. לפורמייקה יש תכונות של עמידות, חוזק, נוחות, ניתנות לכיפוף, רחיצה, עמידות לחום ולכימיקלים, עמיד בפני פגעים, שריטות ומכות. הפורמייקה מודבקת על לוחות יסוד כמו סנדוויץ'.קאנט- הוא שכבה שמכסה פרופיל של לוח עץ .
תגובות(0)
קטגוריות מאמרים